זיוף אמיתי: מזכרות מבית המלאכה של וילהלם מוזס שפירא
עיצוב: ענת גולן
סיפור: לני וולף
מבנה: בית טיכו
זִיּוּף: חיקוי של דבר תוך יומרה להציגו כמקור.
סוחר עתיקות מציג את האובייקט שברשותו כדבר ייחודי ונדיר, בעל הקשר היסטורי ותרבותי משמעותי או כחלק ""מהדבר האמיתי"". בכך הוא מבטיח לצופה או לרוכש הפוטנציאלי, להיות בעליו של חפץ נחשק ומקורי, בעל ערך חומרי ורוחני. חפץ שיש מאחוריו סיפור ומשמעות.
לעומת זאת, זיוף הוא ניסיון להפעיל מניפולציה על הצופה. הזייפן נסמך על המקור ומשתמש בו לצרכיו, הוא יוצר מצג שווא על מנת לשכנע את הקהל כי הוא צופה ביצירה חד פעמית. במידה רבה זוהי גם פעולתו של המעצב. הוא משתמש בזיכרון הקולקטיבי ומנכס לעצמו הקשרים היסטוריים על מנת להעמיד יצירה "חדשה", כאשר בפועל זו מהולה בציטוטים חומריים, צורניים ותרבותיים.