גילדת הכתבנים

צחי אבינועם, נובה דובל, אמיר חרש, נטע עצמון

ההשראה למופע "גילדת הכתבנים" היא הכתבנים שפעלו ברחבי הארץ בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים, ליד בתי המשפט ומוסדות השלטון. הם היו מצוידים במכונות כתיבה, וסייעו לאנשים לנסח מכתבים ובקשות. אבל הכתבנים לא שירתו רק צרכים בירוקרטיים, אלא גם צרכים נפשיים ורוחניים – ממש כמו הכתבנים הרומנטיים, שסייעו לאוהבים מסורבלי-הבעה ליצוק את תשוקותיהם וגעגועיהם למלים במכתבי חיזור רהוטים ולוהטים. חברי הגילדה שואפים לתפוס את הרגע החי ולשורר אותו. הם זיקיות של סגנון, ומתאימים את כתיבתם לרוח הלקוח והאירוע. זוהי כתיבה משותפת, קרנבלית, שובבה, רב-ז'אנרית, שהמלים והחוויות של הקהל משמשות בה בסיס לטקסט חד-פעמי המוענק במתנה.