מכונת הלבבות

במציאות שבה אנחנו מוקפים במכונות שהולכות ומחליפות אותנו, אנו מתנחמים במעט שנשאר שלנו: הרגשות שלנו, ובראשם האהבה. אבל גם ערך הרגשות הולך ונשחק – ומכונת הלבבות היא מראה לזילות של ביטויי האהבה בימינו. היא מפיקה "פתקיות אוהבים" המיוצרות באופן אוטומטי ונאספות בידי עוברי אורח או מושלכות לפח. הביטוי השטחי הזה של האהבה מסופק כמענה-אינסטנט לכמיהה לחום ואהבה.
במקום אהבה בשר ודם, זו אהבה להמונים. המכונה שמפיקה אותה כלואה, כמו סיזיפוס, בלופ אינסופי. היא מציירת לבבות המבטאים רגש שהיא עצמה אינה יכולה לחוות. המיצג מהווה ניסיון – אולי נואש – לחוות עליונות על המכונות ואף להעניש אותן על היכולת שלהן לחקות אותנו.
מוזמנים לקחת פתק, באהבה.