נחל תנינים
שנקר – הנדסה. עיצוב. אמנות.
העבודה הקבוצתית "נחל תנינים" מספקת הצצה אל החי והצומח בעידן שאחרי עידן האדם, הפוסט-אנתרופוקן. היא כוללת דוגמאות למינים שישרדו את משבר האקלים באמצעות התאמה ושינוי, ומציגה את מערכות היחסים העתידיות בין המינים ואת השפעתן על הנוף הנצפה והנשמע. הפריטים עצמם מבוססים על המגוון העשיר של החי והצומח בשפך נחל תנינים: מרחב עמוס סימנים לאקולוגיית-עבר ושרידי התערבות אנושית, אשר רגיש למשבר הסביבתי ולהשלכותיו הנוכחיות והעתידיות.
הטבע הספקולטיבי של "נחל תנינים" מתבסס על תחזיות מדעיות לשינויים הסביבתיים במרחב הנחל, ועל לימוד בוטני וזואולוגי של פוטנציאל המינים להתמודד עם שינויים אלה. ככל שהדוגמאות מרחיקות אל העתיד, יותר ויותר ניכרות בהן החרדות והתקוות.
התוצאה משלבת בדיה, דמיון ואשליה על מה שהטבע עלול או יכול להיות: הפטל משלב פירות מלוחים במתוקים כדי להתמודד עם המלחת הקרקע; האנפות מגדלות מקור מעובה כדי לחצוב קינים במחשופי הכורכר במקום בצמרות האלונים שנשרפו, ומשתמשות בפירות הפטל כדי להמליח דגים; השטצד (סוג של סרטן זעיר) סופג חלקיקי פלסטיק והופך אותם לחלק מגופו כפרי תהליך אבולוציוני ממושך; השפיריות משנות את הדוגמאות שעל כנפיהן כדי לאותת לחסילונים על אזורים בנחל הדורשים טיהור; הקָנים השחורים מצליחים להתאים עצמם לשריפות התכופות, הקָנים הלבנים מסתגלים לעליית שיעור המליחות במים, ויחד הם צובעים את נוף השפך בשחור ולבן.
ערכו של תהליך העבודה של היוצרים-סטודנטים אינו מסתכם בתוצריו. היוצרים נכנסו אל עורם של בעלי-החיים ותחת קליפתם של צמחים כדי ללמוד כיצד לאמץ את נקודת המבט של הטבע, ולגלות כיצד לשתף "חוויה" מנקודת מבטו. במסגרת משחק שפותח במיוחד לשם כך, היוצרים קיבלו על עצמם כללים הדומים לאלה המושלים ביחסי המינים בטבע, וזאת כדי להחליש את האבחנות המקצועיות ביניהם. שיתוף פעולה עם מדענים ומומחים מתחומים רלבנטיים איפשר להם גם לברר מה תפקידם בעבודה מול "המדע": להקפיד לשאול לא רק "איך?" אלא גם "לשם מה?"; להסתייע בקריאה פואטית כדי לבטא ולהעשיר את המבט המדעי; ולאתגר את המוכח באמצעות המדומיין.
"נחל תנינים" מציגה מבחר עבודות שהן פרי שיתוף הפעולה בין שלוש מחלקות בשנקר: תואר שני בעיצוב; עיצוב פנים, מבנה וסביבה; ותקשורת חזותית.
היא נוצרה במסגרת PADLab – המעבדה לעיצוב לפוסט-אנתרופוקן. זו מעבדה מבוססת סימולציה, משחק ויצירה, אשר חושפת אפשרויות חדשות למערכות חיים תלויות-מקום בתרחישי משבר האקלים. ראשיתה בשיתוף פעולה בין שנקר ותוכנית Information Experience Design ב–RCA.
הנחיית פרויקטים ואוצרות: נירית בנימיני בן-מאיר, אדר' גנוסר וולף-הנסל, יואב גתי, פרופ' יעל מוריה, אולגה סטנדיוק, מיכל פאוזנר, אדר' עודד קוטוק, עינת (נתי) שרון
ריכוז מקצועי: מיכל פאוזנר, אדר' עודד קוטוק
עיצוב והפקה: אדר' גנוסר וולף-הנסל, אולגה סטנדיוק, מריה מרפלד
וידיאו ושפה חזותית: עינת (נתי) שרון
סאונד: ניר ג'ייקוב יונסי
סטודנטיות וסטודנטים משתתפים –
התוכנית לתואר שני בעיצוב: דפנה הופמן, עלי זיציק, אורטל יצחק, זהר ים לרר, יובל מלכה, סאוסן מסארוה, מריה מרפלד, עידן ספיר, לידור עטאס, ענבר קלצ'קין, מקו קריכלי, ג'וליה קרסירר, דניאלה רוחס לוי פסקל, אירה שטיין רוזנמן
המחלקה לעיצוב פנים, מבנה וסביבה: אנואר אבו ריאש, אופיר אסטרוגו, מלכ בשותי, נוי דעבול, מעיין הרטוב, דניאל יהב, לינוי כהן, טלי לבדב, הדר לנג, עמית מיטלמן, ניצן נגרי, יאנה ניידיץ', יוליה סוחובוי, תמר שרה סורוצקין, למיס עונאללה, עדן פרנקל, אלמוג ציפורי, חן קדוש, גלי רייכמן, נחל שלו, נוי שמוחה
המחלקה לתקשורת חזותית: עודד אוחיון, נועה ברוש, יונתן ברסלר, תום גובזנסקי, הדס דהן, עמית דינס, חן כהן, אדוה לויה, ג'וש מילבר, ליאת נתנאל, אילונה פלוט, ניצן פרידמן, אנסטסיה קוסטיוק, אדם קנת
התערוכה והמחקר בתמיכת בית הספר הבינלאומי שנקר