קליפת הסלע

הילה שמיע

אירועים גאולוגיים רבי עוצמה הותירו את חותמם בסלע ויצרו את הנוף שאנו מכירים ברחבי העולם כולו, וישראל בכלל זה. שימור של אבנים ושל סוגי אדמה חיוני לנו כדי להבין את התפתחות הארץ ואת הכוחות הממשיכים לעצב אותה.
בדומה לעורה של חיה, הזכוכית מהווה מעין קליפה של הסלע. שימושיה התרבותיים מדגישים את הקשר שבין עולם הטבע לבין מעשה ידי אדם. ההתחקות אחר המבנה המורפולוגי של הסלע והחזרת החומר הטבעי לתוכו הן דיאלוג בין פנים וחוץ, תוכן וקליפה, צורה וחומר. שקיפותה של הזכוכית מאפשרת הצצה לתוך עולם מוקטן, וחושפת את האופי השברירי של ה"אבן" בהשוואה לסלעים הכבדים והקשים שהיא מבקשת לייצג. קליפת הזכוכית מקפיאה ומגבילה את תנועת החול, ויוצרת מתח בין התהליכים ארוכי הטווח ועתירי העוצמה המתקיימים בטבע לבין החלל המדוד של המוזיאון.