המנח המת
דרור שובל
העבודה מציגה ציפורי שיר מקומיות במנחי מותן.
הנקר, הסנונית, הזמיר, השחרור, הסבכי ושאר הציפורים אינן מיוצגות כאן בשיא תפארתן התנועתית, הצבעונית והחיה. אלה אינם פוחלצים מפוסלים ושלווים למראה, אלא סדרת יציקות קרמיות המתעדת את הציפורים כפי שנמצאו ברגע חייהן האחרון. אלה מיוצגות בחומר אחיד בצבעו, ללא מעטפת חיננית או מנח מפעים. הן מוצגות כשם שנמצאו ברחובות העיר, בשמורת הטבע של האדם.
הציפורים המוצגות הן המנח המת של הדימוי החי. האם זו פעולה של שימור או של הנצחה? העיסוק במנח המת אינו שייך רק למוזיאוני טבע או לבקתות ציד, אלא נוגע גם לעיסוק בגופת האדם בתרבויות רבות בעולם, במנהגי דת ופולחן ובטקסים הכוללים קישוט, ייפוי, האדרה, שריפה, חניטה ופחלוץ.
תודה לאלונה הבר, לשחר קדם ולביה״ח לחיות בר בספארי, רמת גן