שועל
מיה נחום לוי
העבודה בוחנת את החוזה האסתטי בין האדם ובין החי-המת ומבקשת לתהות על המשיכה הבלתי רצונית של האדם לפרווה מחוץ לחיים ולטבע – בסביבת המחיה האנושית. במהלך ההיסטוריה, התוצרים המעובדים של עור ופרווה מפגרי בעלי חיים נקשרים במעמד חברתי גבוה, כמו גם בכוח כלכלי ופוליטי. הם נתפשים כפרסים וכסממני עוצמה. כאשר עורו של בעל חיים נפשט מעליו במלואו, הוא מאפשר לנו מבט משתהה במוות של החי, בהקפאת ההתכלות, ובפרדוקס שיוצר המפגש שבין היפה והאסתטי לבין המוסרי והאתי. בעולם האופנה, הקטיפה הזולה המשמשת בסיס ל"ממותה ואור ירח" נחשבת בד נחות. בעבודה זו נבחנת יכולתה לחקות את האסתטיקה של אורגניזם נחשק. מעשה הבורסקאות המודרנית והטבעונית משיל מהקטיפה את זהותה העממית, והופך אותה מברווזון מכוער לברבור.
העבודה נוצרה במסגרת לימודים לתואר ראשון במחלקה לעיצוב טקסטיל, שנקר