נון-גרדן

סטודיו מא - מבית מוריה אדריכלים
יעל מוריה, יעל חן-אגמון, עדי לוי-טראו, אמיר לוטן, עלא שלחת

יחד עם: יוסי קצב, ג'ורדן ליכט
אמן סאונד: ניר ג׳ייקוב יונסי

הנון-גרדן [non-garden] הוא תוצר תרבותי חדש, סופר-מודרני , המשגשג בתנאי מחייה חדשים של צפיפות עירונית גבוהה והכחדה מתמדת של טבע טבעי בכל קנה מידה. הוא שואב את כוחו לא מהספציפיות של המיקום שלו אלא דווקא מהגנריות הגלובלית שלו, ומהשאיפה הגוברת לניראות אינסטגרמית תמידית באפס מאמץ ובעלות נמוכה. הוא אינו שייך לאף מקום אך נמצא בכל מקום, הוא בו זמנית מאוד מוכר אך גם מנוכר.
האסתטיקה של הנון-גרדן נעה בהינד עפעף בין נהנתנות להישרדותיות - היא נוצרת מאינטגרציה של כל אותם חומרי גלם אורגניים ומלאכותיים ששרדו את התמורות האקלימיות והתרבותיות של ימינו. הנון-גרדן מגדיר מחדש אסתטיקה טבעית בהקשר תרבותי כסוג של הפריה מלאכותית. אין הוא מסמל את ניצחון הטבע על התרבות או התרבות על הטבע, אלא את הסינתזה שלהם - ומכאן כוחו. הנון-גרדן הוא מופע של חוסן, גרסת ביתא של גן העתיד.

מבחר עצום של זרעים אשר נאספו מרחבי הארץ, מוחזרים בחזרה אל הגן באמצעות טכנולוגיית ריסוס מתקדמת. כל זרע נושא מטען גנטי ייחודי, ממקום מסויים, מתרבות מסויימת, מאקלים מסויים - אסופה של מינים הפולשים כל אחד למרחב האחר, יוצרים יחד רקמה ריזומטית של תקשורת מסועפת. בעודם מושפרצים על הגן, הזרעים מייצרים נוף חדש, נוף תערובת: ספק טבעי ספק מלאכותי. נוף שהוא בו זמנית מקומי אך גם זר, אותנטי ומזויף, חסר היררכיה ומאורגן, רב תרבותי אך גם הומוגני. זהו הנון-גרדן . האירכוב הבוטני הקפדני שנאסף במשך שנים ונשמר בבנק הזרעים המרכזי מהווה ביטוי מובהק לרציונליזציה של הטבע בידי האדם. ואילו כאן הוכנס כולו למיכל תעשייתי והושפרץ בלחץ לכל עבר כמחית אחידה וזרחנית, מעין דייסה של תרבות וטבע.

המיקום הגיאוגרפי בו הנון-גרדן נמצא משפיע על יכולת הישרדותו ועל נראותו: הבדלי הטמפרטורה משנים את החומרים, הרוח מניעה את החלקיקים באוויר והלחות מושכת פטריות וחרקים. מזג האוויר והזמן הם נתונים משתנים ובלתי צפוים, המשפיעים על כל אובייקט ויצור חיי המתקיימים במרחב. פרמטרים אלה הם המודולטורים של הסאונד ומייצרים תמונה סונרית של החלל, המשתנה בהתאם למקום ולזמן.